הגשת כתב אישום מסמנת את תחילתו של הליך משפטי פלילי רשמי. עבור נאשמים רבים, רגע זה מלווה בחרדה כבדה מפני העתיד, ובמיוחד מפני צו מעצר עד תום ההליכים. מעצר זה, הנחשב לחמור שבסוגי המעצרים, משמעותו כליאה של הנאשם לאורך כל תקופת ניהול המשפט – תקופה שיכולה להימשך חודשים ארוכים ואף שנים, וזאת עוד בטרם הוכחה אשמתו. שלילת חירות כה קיצונית מוסדרת בקפדנות בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, והיא דורשת התמודדות משפטית נחושה, יצירתית ומקצועית מצד עורך דין פלילי מנוסה.

מהו מעצר עד תום ההליכים ומהם תנאיו על פי סעיף 21 לחוק המעצרים?

מעצר עד תום ההליכים הוא צו מעצר הניתן על ידי בית המשפט לאחר שהוגש כתב אישום נגד נאשם. מטרתו להבטיח את ניהול ההליך המשפטי התקין ואת בטחון הציבור, וזאת כאשר לא ניתן להשיג מטרות אלו בדרך של שחרור בערובה או בתנאים מגבילים. סעיף 21 לחוק המעצרים מפרט את התנאים המחמירים שבהם רשאי בית המשפט להורות על מעצר כזה:

א. קיום ראיות לכאורה להוכחת האשמה (סעיף 21(ב)): בית המשפט לא יצווה על מעצר עד תום ההליכים אלא אם כן נוכח, לאחר ששמע את הצדדים, כי יש ראיות לכאורה להוכחת האשמה. אין מדובר בשלב זה בהוכחת אשמה מעבר לכל ספק סביר (כנדרש במשפט עצמו), אך נדרש כי חומר החקירה שהוגש לתביעה יצביע על סיכוי סביר להרשעת הנאשם.

ב. קיומה של אחת מעילות המעצר (סעיף 21(א)(1)): מעבר לראיות לכאורה, על התביעה להוכיח כי מתקיימת אחת מעילות המעצר המפורטות בחוק:

1. חשש לשיבוש הליכי משפט, התחמקות מדין, העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות (סעיף 21(א)(1)(א)): זהו החשש שהנאשם, אם ישוחרר, ינסה לסכל את ההליך השיפוטי (לדוגמה: יעלים ראיות, יתאם גרסאות עם עדים, יימלט מן הארץ).
2. חשש למסוכנות (סעיף 21(א)(1)(ב)): יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה. עילה זו רלוונטית במיוחד בעבירות אלימות, מין, סמים, או ביטחון.
3. "חזקת מסוכנות" (סעיף 21(א)(1)(ג)): במקרים של עבירות פשע חמורות במיוחד, החוק קובע "חזקת מסוכנות", כלומר, קיימת הנחה מובנית שהנאשם מסוכן, ונטל ההוכחה עובר אליו להוכיח אחרת. מדובר בעבירות כגון:
   • עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם.
   • עבירות ביטחון חמורות.
   • עבירות סמים חמורות (למעט שימוש או החזקה לשימוש עצמי).
   • עבירה שנעשתה באלימות חמורה, באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם.
   • עבירת אלימות בבן משפחה (על פי החוק למניעת אלימות במשפחה).

ג. היעדר חלופת מעצר (סעיף 21(ב)(1)): גם אם מתקיימים שני התנאים הראשונים (ראיות לכאורה ועילת מעצר), בית המשפט לא יצווה על מעצר אלא אם כן נוכח כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה. זהו עקרון "חזקת המעצר כברירת מחדל אחרונה".

ד. ייצוג על ידי סנגור (סעיף 21(ב)(2) ו-21(ג)): בית המשפט לא יצווה על מעצר נאשם עד תום ההליכים אלא אם כן יש לנאשם סנגור, או שהנאשם הודיע שאינו מעוניין להיות מיוצג. זוהי ערובה חוקתית חשובה, המבטיחה כי זכויותיו של הנאשם נשמרות.

תפקידו המרכזי של עורך הדין הפלילי בדיוני מעצר עד תום ההליכים

דיון במעצר עד תום ההליכים הוא הליך מורכב ועמוס, בו נבחן לעומק תיק החקירה. עורך דין פלילי מנוסה הוא המפתח לחירותו של הנאשם בשלב זה:

1. ניתוח קפדני של חומר החקירה: עורך הדין יקבל את כל חומר החקירה (המוצג כ"ראיות לכאורה") וינתח אותו באופן יסודי. הוא יאתר כשלים ראייתיים, סתירות בעדויות, אי-התאמות, או ראיות שהושגו שלא כדין, כדי לכרסם בטענת התביעה לקיום "ראיות לכאורה".
2. התמודדות עם עילות המעצר:
   • מסוכנות: עורך הדין יטען נגד קיום עילת המסוכנות, או ינסה להפריך את "חזקת המסוכנות" (בעבירות המפורטות בסעיף 21(א)(1)(ג)). הוא יציג נתונים אישיים של הנאשם (כגון היעדר עבר פלילי, היעדר מסוכנות אמיתית, נסיבות אישיות) כדי לשכנע את בית המשפט כי אין סכנה אמיתית לשחרורו.
   • שיבוש/הימלטות: יטען כי החקירה הושלמה, שהראיות נאספו ומוגנות, וכי אין לנאשם יכולת או כוונה לשבש את המשפט או להימלט.
3. הצגת ובניית חלופות מעצר (סעיף 21(ב)(1)): זהו לב ליבו של המאבק. עורך הדין יציג בפני בית המשפט מגוון רחב של חלופות מעצר, שיהוו מענה הולם לחשש מפני מסוכנות או שיבוש, ויבטיחו את התייצבות הנאשם למשפט. חלופות אלו יכולות לכלול:
   • מעצר בית: בבית הנאשם או בבית מפקחים, לעיתים בפיקוח אלקטרוני (אזיק אלקטרוני).
   • מפקחים: הצגת מפקחים (קרובי משפחה, חברים) שמוכנים לפקח על הנאשם 24/7 ולקחת אחריות להתייצבותו.
   • ערבויות: הצעה להפקדת סכומי כסף משמעותיים וערבויות עצמיות ושל צד ג'.
   • תנאים מגבילים: איסור יצירת קשר עם מעורבים, הרחקה ממקומות מסוימים, התחייבות לטיפול ועוד.
4. הגשת ערר לבתי המשפט הגבוהים יותר: אם בית המשפט דחה את הבקשה לשחרור, עורך הדין יבחן הגשת ערר דחוף לערכאה גבוהה יותר (ממחוזי לעליון, או משלום למחוזי), במטרה לבטל את המעצר או להמירו בחלופת מעצר.

למה לבחור במשרדנו לייצוג בהליכי מעצר עד תום ההליכים?

מעצר עד תום ההליכים הוא פגיעה אנושה בחירות ובזכויות היסוד של הנאשם. ההתמודדות המשפטית עמו דורשת מומחיות, ניסיון, יצירתיות ואסטרטגיה ברורה. אנו מבינים את המשמעות העצומה של מעצר זה על חיי הנאשם ומשפחתו, ופועלים בנחישות, במקצועיות ובמסירות אין קץ.

משרדנו מציע:

• ניסיון מוכח:  שנים של ניסיון והצלחות בייצוג נאשמים בדיוני מעצר עד תום ההליכים בבתי המשפט השונים.
• הכרות מעמיקה עם הליכי המעצר והפסיקה בנושא: אנו בקיאים בכל רזי החוק והפסיקה הרלוונטית, ויודעים כיצד ליישם אותם לטובת לקוחותינו.
• זמינות מיידית: אנו זמינים 24/7 לטיפול מהיר ודחוף במקרי מעצר.
• בניית חלופות מעצר אפקטיביות: אנו יודעים לבנות ולהציג לבית המשפט חלופות מעצר יצירתיות, אמינות ויעילות, שישכנעו את השופט לשחרר את הנאשם.
• לחימה בלתי מתפשרת: אנו נלחמים על חירותכם בכל אמצעי חוקי, ולא נרתעים מאף אתגר משפטי.

אם אתם או יקיריכם עומדים בפני הליך מעצר עד תום ההליכים, אל תבזבזו זמן יקר. צרו קשר עם משרדנו באופן מיידי. אנו כאן כדי להילחם על חירותכם ולעזור לכם לחזור הביתה.