הגיע לידיכם מכתב יידוע לחשוד? עורך דין רונן זיו מסביר במאמר זה מהו מכתב יידוע לחשוד, אילו זכויות יש לחשוד שקיבל הודעה כזו ומה הקשר של המכתב לשימוע לפני הגשת כתב אישום.

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי – המקור החוקי

על פי הוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, רשות התביעה מחויבת לשלוח לחשוד מכתב ובו היא מעדכנת אותו כי חומר החקירה בענייננו התקבל בידיה לצורך בחינת אפשרות להגשת כתב אישום כנגדו. לחשוד, אשר קיבל את המכתב,  הזכות להגיב לו תוך 30 ימים ולנמק מדוע על התובע להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו.

מתי החוק מחייב את התביעה לשלוח לחשוד מכתב יידוע? 

בעבירות מסוג פשע אשר לצידן עונש מאסר של מעל 3 שנים, החוק מחייב את התביעה לשלוח לחשוד מכתב יידוע. חשוב לדעת שישנן נסיבות שונות ועבירות פשע בהן התביעה פטורה מלשלוח מכתב כאמור (כמו למשל במקרה בו החשוד עצור מתוקף הליכי מעצר ימים, כאשר מדובר בעבירות אלימות במשפחה ועוד). בעבירות מסוג עוון, אשר לצידן עונש מאסר של עד 3 שנים, התביעה רשאית לשלוח לחשוד מכתב יידוע אך היא אינה חייבת לעשות כן.

מכתב יידוע ראשון

יש מקרים בהם החשוד יקבל מכתב יידוע ראשון ובו עדכון כי התיק הועבר מהמשטרה לפרקליטות. במכתב הודעה כי התובע עתיד ללמוד את התיק ולגבש החלטה בדבר העמדת החשוד לדין ובמקרה שכך יוחלט, הוא יקבל מכתב יידוע שני. המכתב הראשון הוא מכתב "תבנית" והוא ישלח לכתובת החשוד כפי שהיא מעודכנת במשרד הפנים. 

מכתב יידוע שני

מכתב זה מכונה גם "כתב חשדות" , נועד ליידע את החשוד כי לאחר שהתובע למד את חומר החקירה בעניינו, הוחלט לשקול להגיש כנגדו כתב אישום, בכפוף לשימוע. במכתב זה יודע לחשוד כי באפשרותו להגיב תוך 30 ימים ולפרט במכתב תשובה מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. החשוד רשאי לעיין בחומרי החקירה ויכול לבחור להיות מיוצג על ידי עורך דין. אם יבחר לעשות כן, ניתן יהיה לקיים את השימוע במסגרת פגישה, בה יהיה נוכח עורך הדין של החשוד בלבד.

חשוב לדעת! לא בכל מקרה יישלח לחשוד גם מכתב יידוע שני, היות והדבר תלוי במדיניות הפרקליטות. על כן, אם קיבלתם מכתב יידוע ראשון, כדאי להתחיל לפעול.

מה קורה אם הוגש כנגד חשוד כתב אישום אך הוא לא קיבל מכתב יידוע קודם לכן?

לעיתים קורה שמוגש כנגד חשוד כתב אישום וזאת מבלי לשלוח אליו מכתב יידוע ומבלי לקיים שימוע כלשהו, זאת על אף שמדובר בעבירה מסוג פשע. הנה מספר סיבות לכך:

1. התקבל פטור מחובת יידוע (באישור פרקליט מחוז, קיום הליכי מעצר, עבירות אלימות במשפחה).
2. טעות מערכתית כלשהי.
3. כתובת החשוד לא עדכנית.

במקרים כאלה ניתן להגיש בקשה לביטול כתב אישום. לרוב, תבקש הפרקליטות לערוך שימוע בדיעבד, מבלי לבטל את כתב האישום.