עבירת חבלה בכוונה מחמירה קבועה ומוגדרת בסעיף 329 לחוק העונשין. העבירה מוגדרת כעבירת אלימות מסוג פשע ונחשבת לאחת העבירות החמורות הקיימות בספר החוקים. אדם הנאשם בעבירה זו מסתכן בעונש מאסר של עד 20 שנים. במאמר זה מסביר עורך דין רונן זיו  על העבירה, מהו סוג החבלה הנחשב לכזה שבוצע בכוונה מחמירה, על החלופות השונות הקיימות בחוק ועל שיקולי בית המשפט בקביעת העונש.

מהי כוונה מחמירה?

כמו בהרבה עבירות פליליות אחרות, גם בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, צריך להתקיים בנוסף ליסוד העובדתי, גם היסוד הנפשי. אותו יסוד נפשי, הוא למעשה ה"כוונה המחמירה". משמע, אם אותה הכוונה מתקיימת בשעת ביצוע העבירה, אזי היא נחשבת לחמורה יותר, מה שיגרום לבית המשפט לגזור עונש חמור יותר. במילים פשוטות יותר, במקרים בהם שני אנשים שונים ביצעו עבירות דומות, העונש שיוטל על כל אחד מהם יכול להיות שונה, היות והוא נגזר מ"הכוונה המחמירה" שבמעשה. במבחן התוצאה, המחוקק למעשה מבקש להבדיל בין אלו שביצעו מעשה ולא התכוונו לתוצאה מסוימת, לבין כאלו שבחרו לעשות את המעשה על מנת להגיע לתוצאה מסוימת וכן להעניש בחומרה יתרה את אלו אשר ביצעו את המעשה מתוך אותה הכוונה.

מהו רף החבלה הנדרש?

על מנת לקיים את היסוד העובדתי שבעבירה, סעיף 329 לחוק העונשין, מונה 6 חלופות שונות הנחשבות למעשה ה"חבלה". חלקן מהוות עבירות "התנהגות" משמע, עצם עשייתן, מהווה קיומו של היסוד העובדתי בעבירה וחלקן מהוות עבירות "תוצאתיות" משמע, על מנת שתתקיים העבירה, צריכה להתקיים תוצאה מסויימת.

חשוב לציין, כי חלק מהחלופות אינן דורשות כלל שאדם ייפגע בפועל מהמעשה וכי עצם התנהגות מסוכנת או תוצאה מסוכנת שעלולה להתרחש, תספיק לצורך קיום היסוד העובדתי.

החלופות הקיימות בסעיף 329 לחוק העונשין

1. פציעה של אדם או גרימה לחבלה חמורה שלא כדין. ההגדרה מהי חבלה חמורה קבועה בסעיף 34כד לחוק העונשין – "חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים".
2. ניסיון לפגוע שלא כדין באדם עם קליע, סכין, אבן או עם נשק מסוכן או פוגעני אחר. 
3. גרימה שלא כדין לפיצוץ של חומר נפץ. 
4. שליחה או מסירת חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחד או גרימה לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור. 
5. הנחה בכל מקום שהוא חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך.
6. זריקה של החומר או הנוזל, הנזכרים בפסקה 5, על אדם כלשהו או שימוש בהם על גופו בדרך אחרת. 

חשוב לשים לב כי לא תמיד נדרשת תוצאה מזיקה או פגיעה פיזית כלשהי באדם אחר, על מנת שהחלופות יתקיימו.

כוונה מחמירה – היסוד הנפשי

לצד היסוד העובדתי שעליו פורט קודם לעיל, על מנת להוכיח את העבירה, על התביעה להוכיח כי התקיים גם יסוד נפשי (המורכב ממישור הכרתי ומישור חפצי) אצל מבצע העבירה. משמע, במקרה הזה, עליה להוכיח, כי מעבר לכך שמבצע העבירה היה מודע לטיב ההתנהגות שלו ומעשיו, הוא גם כיוון לתוצאה מסוימת מתוך כוונה – רצון. אם התביעה לא תצליח להוכיח את היסוד הנפשי, סביר להניח שלא ניתן יהיה להרשיע את האדם בעבירה לפי סעיף 329, אלא בעבירה מקילה יותר.

מה העונש אשר יוטל על אדם אשר הורשע בחבלה בכוונה מחמירה?

כפי שכבר הוזכר לעיל, העונש לצידה של עבירת החבלה בכוונה מחמירה הוא עד 20 שנות מאסר. כמו בעבירות אחרות, גם במקרה הזה מדובר בעונש מקסימאלי שניתן להשית על אדם. יחד עם זאת, ברוב המקרים בית המשפט לא יגזור על אדם שהורשע את העונש המקסימאלי וסביר שהוא יתחשב בנסיבות שונות אשר יביאו להפחתת שנות המאסר.

כך למשל, גילו של הנאשם, עברו הפלילי, כיצד הוא מתייחס לעבירה והאופן בו הוא נטל על עצמו האחריות לאחר ביצועה וכמובן מתחם הענישה הנוהג בעבירות מסוג זה, יכולים להשפיע על העונש אשר יגזור עליו בית המשפט לאחר הרשעתו.