הליך פלילי בבית המשפט מתחיל בהגשת כתב אישום  כנגד נאשם. כתב האישום מוגש על ידי המדינה ועל בסיסו יתנהל כל ההליך הפלילי אשר בסופו יוכרע האם להרשיע או לזכות את הנאשם. כיצד ניתן להתמודד עם כתב אישום פלילי, אילו השלכות יש לו והאם בכלל ניתן לבטלו? עורך דין רונן זיו עונה על השאלות ומסביר.

מהו כתב אישום?

כתב אישום הוא כתב טענות הפותח את ההליך הפלילי וקובע את המסגרת המשפטית בה הוא יתנהל. תובע פלילי שהוסמך על ידי מדינת ישראל, מגיש כנגד החשוד את כתב האישום לבית המשפט. בהליך הפלילי, מרגע שכתב אישום מוגש כנגד אדם, הסטטוס שלו משתנה מ"חשוד" ל"נאשם".

כתב האישום שמוגש לבית המשפט מכיל את הנתונים הבאים:

1. עובדות – פירוט של העובדות המהוות את העבירה או העבירות הפליליות.
2. הוראות חיקוק- סעיפי החוק על פיהם מואשם הנאשם.
3. עדים- רשימה של עדים מטעם התביעה, אשר עתידים להעיד כנגד הנאשם.

אילו פרטים צריכים להופיע בכתב האישום?

בהתאם להוראות סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי, כתב האישום יכיל את הפרטים הבאים:

1. שם בית המשפט שאליו הוא מוגש. 
2. ציון מדינת ישראל כמאשימה או שמו של הקובל והמען שלו.
3. שמו של הנאשם והמען שלו.
4. תיאור העובדות אשר מהוות את העבירה, כולל המקום והזמן עד כמה שניתן לבררם.
5. ציון הוראות החיקוק שלפיהן מואשם הנאשם.
6. שמותיהם של עדי התביעה.

איך לדעת האם התביעה צפויה לבקש מבית המשפט לגזור עונש מאסר בפועל?

על מנת שהתביעה תבקש מבית המשפט לגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל, צריכה להופיע הודעה בתחתית כתב האישום, לפיה המאשימה מודיעה כי ישנה אפשרות שהתביעה תעתור למאסר בפועל בנוגע לנאשם.

מה צריך לעשות אדם שקיבל כתב אישום?

ראשית חשוב לדעת שעצם העובדה שאדם קיבל כתב אישום, יש לכך השלכות ומשמעויות רבות. עד להגשת כתב האישום, אותו אדם היה בסטטוס "חשוד". מרגע שהוגש כתב אישום לבית המשפט, משתנה הסטטוס של אותו אדם ל"נאשם".  משמע, אם עד לאותו רגע המדינה חשדה שהאדם שמולה ביצע עבירה, מרגע שהוגש כתב האישום, המדינה למעשה מצביעה על אותו האדם וטוענת כי הוא אשם ויש להרשיעו בביצוע עבירה פלילית, כי היא סוברת שבידיה מספיק ראיות שבכוחן להפליל אותו.

נוסף לכתב האישום עצמו, תתקבל בידי הנאשם גם הזמנה לדיון – "הזמנה לנאשם" ובה יכללו הפרטים הבאים:

1. פרטי השופט אשר ידון בתיק.
2. תאריך ושעה בה צפוי להתקיים הדיון.
3. הכתובת של בית המשפט.

מה הם ההשלכות בהעמדה לדין פלילי והגשת כתב אישום כנגד נאשם?

לפני הכל, חשוב להבין שאחת הסכנות העיקריות בקבלת כתב אישום היא האפשרות בשלילת חירותו של אדם, במידה ויורשע בסוף התהליך. 

מעבר לכך, שמו הטוב של האדם צפוי להיפגע היות ולאחר שכתב האישום מוגש לבית המשפט, הוא ניתן לפרסום. עצם ההתמודדות הכרוכה בניהול ההליך הפלילי יכולה להצמיד לנאשם תווית עבריינית וסטיגמה שלילית שיכולה ללוות אותו שנים ארוכות ואף לפגוע בו באופנים שונים כמו למשל באפשרויות תעסוקה, בקשרים אישיים ומשפחתיים ואף בפן הכלכלי, שכן ניהול הליך פלילי עלול להיות כרוך בהוצאות בלתי מבוטלות.

כך גם, במהלך ההליך הפלילי כנגד הנאשם, המדינה יכולה לדרוש להטיל עליו הגבלות שונות ובהן: החרמת רכוש וחילוטו, צו עיכוב יציאה מן הארץ, מעצר עד תום ההליכים, מעצר בית, פיקוח אלקטרוני ועוד.

אם אתם נמצאים בסטטוס של נאשם, כדאי שתדעו שהגעה לדיון בבית המשפט ללא עורך דין פלילי, יכולה להיות טעות קריטית. כל דבר שתאמרו במהלך הדיון יתועד בפרוטוקול ויכול ליצור לכם נזק בהמשך. אני מזמין אתכם ליצור עמי קשר כבר עכשיו על מנת שנבחן יחד איך אפשר לעזור לכם.

מה קורה לאחר שהוגש כתב אישום?

א. הנאשם זכאי להעתיק את חומר הראיות שבידי התביעה– לאחר שכתב אישום מוגש לבית המשפט, הנאשם זכאי להעתיק את חומר הראיות על מנת שיוכל לגבש את הגנתו ולהתכונן לשלב הבא. זהו שלב חשוב מאוד היות ובזמן הזה ניתן לאתר כשלים בחומר הראיות ומחדלים הקשורים להליך החקירה ולאופן השגת הראיות. 

בשלב הזה ניתן לפעול מול התביעה ולהציג בפניהם את מחדלי החקירה והכשלים הראייתיים הקיימים בתיק ובמסגרת משא ומתן מולם ניתן לעיתים לבטל את כתב האישום, לתקנו או להטות את ההליך לכיוון של הסדר טיעון או הסדר מותנה.

ב. דיון הקראה – זהו הדיון הראשון בהליך הפלילי. במסגרת דיון ההקראה, בית המשפט יקריא לנאשם את כתב האישום שהוגש נגדו ויוודא שהוא מובן לו. בתום ההקראה יתבקש הנאשם להשיב לאשמה.

ג. תשובתו של הנאשם לאישום – כפי שצוין קודם לכן, בתום הקראת כתב האישום, הנאשם יתבקש להשיב לאשמה, משמע, להודות או לכפור.

במידה והנאשם יודה -בית המשפט ירשיע אותו בביצוע עבירה פלילית (מה שיותיר כמובן רישום פלילי). לאחר ההרשעה, יחל שלב הטיעונים לעונש, במסגרתו תינתן לכל אחד מהצדדים האפשרות לטעון את טענותיו, לגבי העונש שצריך בית המשפט לגזור על הנאשם. בתום שלב הטיעונים, יחליט בית המשפט האם:  להותיר את ההרשעה הפלילית, להטיל מאסר בפועל, להטיל מאסר על תנאי, לחייב את הנאשם בתשלום קנס לקופת המדינה, לחייב את הנאשם בתשלום פיצוי לנפגע העבירה, להטיל על הנאשם עבודות שירות או שעות לטובת הציבור.

במידה והנאשם יכפור באשמה – התיק ייקבע לשמיעת הוכחות. 

ד. ניהול הליך ההוכחות והכרעת הדין – בית המשפט יקבע מועד לדיון הוכחות שאליו יזומנו עדי התביעה ולאחריהם עדי ההגנה, על מנת שכל צד יוכיח את טענותיו. לאחר מכן, בית המשפט יתן הכרעת דין בה הוא יחליט האם להרשיע את הנאשם או לזכותו. במידה ובית המשפט החליט להרשיע את הנאשם, לצורך מתן גזר הדין, יחל שלב הטיעונים לעונש (כפי שכבר פורט לעיל מעלה).